סוכרת, אורז וקטניות – מחקר סוכרת בארץ קובע – אפשר!
סופסוף מחקר לטובת סוכרתיים סוג 1 ואפילו הוא נעשה בארץ! סוכרתיים בדרך כלל נמנעים מאכילת אורז. האורז עתיר פחמימות, גם המלא.
אחד המחקרים המעניינים שנעשה בארץ מצא פתרון לאכילת אורז. החוקרים מצאו שקירור אורז לאחר שבושל גורם לעמילנים שבו לא להיספג במלואם בדם ולצאת מהגוף, כך שרמת הסוכרים בדם נשארת פחות או יותר מאוזנת!
המחקר נבדק רק על סוכרתיים סוג 1. יחד עם זאת מניסיוני, גם סוכרתיים סוג 2 ובעיקר הם – יכולים ליהנות מהקסם הזה… ואם משתמשים (זאת תוספת שלי) באורז מלא ולא לבן – התוצאות עוד יותר טובות, לפחות על עצמי.
עמילן הוא פחמימה מורכבת מסוכרים רבים. כשאוכלים מזון עמילני, העמילן מתפרק בעיכול לסוכר שנספג בדם. קירור העמילנים באורז (ובקטניות בעיניי) הופך אותם לעמידים והם לא מתפרקים לסוכרים שנספגים בדם באותו אופן שבו המזון העמילני לא קורר לאחר הבישול.
אמנם זהו מחקר קטן, רק 32 נבדקים וכולם סוכרתיים 1. לכן יש להתייחס לזה בהתאם/
במחקר קבוצת הביקורת אכלה את האורז מייד לאחר בישולו, חם וטעים. איך קיררו את האורז? הוא הוכנס למקרר למשך 24 שעות ב-4 מעלות צלזיוס וחומם מחדש לפני ההגשה. הקבוצה שאכלה אורז מקורר הייתה מאוזנת הרבה יותר מבחינת הסוכר בדם לעומת הקבוצה שאכלה אורז לא מקורר.
יחד עם זאת נדרש שינוי במנות האינסולין לסוכרתיים 1 בגלל שירידת העמילן והסוכר בדם גרמה לחלקם היפו או מצבים של נפילות סוכר. לכן מסקנת החוקרים הייתה שסוכרתיים סוג 1 צריכים להתאים את רמת האינסולין שהוזרקה לרמת הסוכר בדם הצפויה לאחר אכילת האורז.
מה התובנות עבורנו?
1. אפשר לנסות אורז ובעיני כבר ניסינו כאן גם קטניות שעברו קירור.
2. סוכרתיים סוג 1 צריכים לקחת בחשבון נפילות סוכר והתאמת הזרקת אינסולין.
3. בעיניי עדיף אורז מלא.
4. כמו כן בהתחלה, כדאי לאכול בכל פעם 2-3 כפות ואז למדוד אחרי שעה ושעתיים. לא לאכול צלחת עמוקה מלאה על ההתחלה. בארוחות הבאות ניתן להגדיל בעוד 2 כפות ולמדוד האם אנחנו מאוזנים עדיין. כך, באמצעות ניסוי וטעייה כל אחד יוכל ללמוד על גופו כמה הוא יכול לאכול מזון עמילני שקורר 25 שעות וחומם בהגשה.
הורדת סוכר – הליכה 2 דקות
מחקר חדש טוען שהליכה מתונה במשך 2 דקות לאחר האכילה –
יכולה לעזור להפחית את רמות הסוכר בדם (לסוכרתיים), ולהוריד את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 (לטרום סוכרתיים).
גם אם אין זמן לצאת להליכה, הסתבר שעמידה לפרק זמן קצר לאחר הארוחה (בהשוואה לישיבה) הראתה גם ירידה משמעותית ברמות הסוכר.
עם זאת, החוקרים מציינים שהליכה מתונה נמצאה עדיפה – וממליצים ללכת אחרי ארוחת בוקר, צהריים וערב, אם רוצים להפחית משמעותית את רמות הסוכר בדם.
הפחתה מינימלית של A1C מונעת סיבוכי סוכרת קשים
כנסת באה כנסת הולכת, ראשי ממשלה מתחלפים כמו לחמניות, אבל אצלנו – הסוכרת והסיבוכים שלה… יישארו תמיד 😀
מאמר שקראתי המבוסס על מחקר מראה בצורה מדהימה כמה כל מאמץ קטן שאנו עושים כדי להוריד את הסוכר – כל כך משמעותי!
הידעתם?
הפחתה של 1% ב-A1C – מפחיתה את הסיבוכים של הסוכרת בצורה מדהימה, ראו תמונה (מתוך מאמר, לינק בתגובה הראשונה לפוסט).
זאת אומרת, שהעבודה היומיומית שאנו עושים (כל צעד הליכה, תזונה טובה, רגיעה), – בסופו של דבר גורמת לנו לחיות עם סוכרת, לדעתי בהנאה – בלי הסכנות והסיבוכים.
בתמונה רואים שאחוז אחד של ירידה ב-A1C מפחית את הסיכון לסיבוכי לב ב-16%, מוות ב-21%, שבץ ב-12%, אוטם שריר הלב ב-14%, כל סיבוך אחר (תפקוד כליות, עיניים וכו’) ב-21%!
מדריך פחמימות בירקות
הירקות הם טריקיים. הם בריאים וטובים בלי קשר לסוכרת ובפרט לסוכרתיים – ירקות טובים בכל המדדים, נקודה. יחד עם זאת, אם לא שמים לב, הם יכולים להעלות את הסוכר בדם.
מתי?
כשאוכלים מהם בלי הגבלה. בדיאטות רבות משתמשים המון במושג ‘ירקות – חופשי’.
אני מעודד להתייחס לכל ההיבטים של הסוכרת בשפיות. זה אומר שגם לתזונה מומלץ להתייחס בשפיות, ומכאן גם לירקות. ככל שהירקות יותר עמילניים, הם רוויים ביותר סוכרים. לכן תפוחי אדמה יש לבדוק היטב איך הם משפיעים עלינו.
לי אישית תפודים או תפוחי אדמה למיקרוגל שנמכרים באריזה בכל סופרמרקט, הם טובים. אם אני אוכל עד 150 גר’ תפו”א מבושלים כאלה, הסוכר יציב (ביחד עם ירקות וחלבון מהחי). אבל זאת לאחר שעשיתי המון בדיקות אישיות לפני, ואחרי שעה ושעתיים ולאורך כמה ימים.
לכן חשוב לבדוק. כל אחד על עצמו. אצל מישהו שלוקח תרופות, אולי גם תפוחי אדמה רגילים, במידה, יראו ערכים טובים בדם. אצל מישהו אחר פחות. הבדיקה היא אישית ומתבקשת ולא מסתמכים על דיווחים של חברי הקהילה, כמה שהם נראים טוב.
נקודה נוספת לתשומת ליבנו באשר לירקות, חשוב שנבין שחישוב הפחמימות למאה גר’ ירקות צריך להיות פחות הסיבים. לפעמים טבלאות מראות מספרים שמראים ערכים מאוד גבוהים, אך צריך להחסיר מהם את הסיבים.
לפניכם רשימת פחמימות ברוטו, כולל סיבים כמו שמופיעות בטבלאות השונות במדיה. פחמימות בירקות למאה גר’ (ברוטו – עם סיבים):
3 גר’: קישוא4 גר’: כוסברה, תרד, עגבניה, מלפפון
5 גר’: שעועית ירוקה, כרובית 6 גר’: כרוב,חציל, פטרוזיליה, פלפל אדום
9 גר’: בצל, סלק10 גר’: גזר
לעומת זאת, אותה רשימה של פחמימות בירקות למאה גר’ אך ללא סיבים תיראה ככה (נטו – ללא סיבים):
1 גר’: כוסברה, שעועית ירוקה
2 גר’: קישוא, תרד3 גר’: עגבנייה, כרובית, כרוב, חציל, פטרוזיליה
4 גר’: מלפפון, פלפל אדום7 גר’: בצל, סלק, גזר
אנחנו כסוכרתיים בוחרים ירקות בלי חישוב הסיבים, מכיוון שסיבים אינם חודרים לדם כמו פחמימות אחרות. זאת אומרת, הרשימה השנייה היא המיפוי הנכון למי שרוצים להעריך את הפחמימות בירקות שהוא אוכל.
שלוש הערות לסיום:
1. הנתונים כאן אינם כדי שתתחילו לחשב כמה פחמימות בכל מאכל. החישוב הוא לא הנושא כאן. אלא המודעות. ברגע שאנו מודעים לעקרון שירקות עמילניים הם עתירי סוכר – גם בחישוב נטו ללא הסיבים, אנחנו נימנע מהם או נצרוך אותם בתבונה ובשפיות.
2. אותו דבר לגבי ירקות אחרים הנחשבים ‘טובים’, עלינו להיות מודעים לפחמימות ובכך אולי נחסוך לעצמנו כל מיני הפתעות.
3. מלפפון מככב אצל הסוכרתיים. לכאורה מאכל ירוק, לא מתוק… עוד מתקופות הדיאטה השונות…אבל מבט חטוף בטבלה מראה שמאה גר’ מלפפון שזה בערך חצי מלפפון בינוני ו… הוא 4 פחמימות!
אבל מי אוכל חצי מלפפון בינוני? אנחנו אוכלים מלפפון שלם והוא הרבה פעמים גדול יותר מבינוני. זה יכול לעלות לנו במקרה הטוב 8 גר’ פחמימות למלפפון אחד או 12 גר’ פח’ לקצת יותר גדול… וזה כבר דבר שצריך להתחשב בו!
מקרה המלפפון מראה שצריך להיות מודעים לירקות הנכנסים לפה, לדעות הקדומות שלנו (מלפפון ופטרוזיליה דלי פחמימות… לא תמיד ולא אוטומטית) והכמויות שלהם.
בתיאבון רז רז
ספירת פחמימות – מדריך סוכרת לטרום סוכרתי ולסוכרתי
ספירת פחמימות כוללת ספירת מספר הגרמים של הפחמימות במזון שאנו אוכלים.
אם אתם טרום סוכרתיים ואף סוכרתיים, ספירת פחמימות זו לא דיאטה, אלא כלי שיעזור לכם לתכנן טוב יותר את הארוחות וללמוד כיצד בחירות המזון שלכם משפיעות על רמות הסוכר בדם.
סוגי המזונות המכילים פחמימות:
- דגנים – למשל, לחם, פסטה, אורז
- ירקות עמילניים – למשל תירס, אפונה, תפוחי אדמה, שעועית
- פירות
- מוצרי חלב
- ממתקים – למשל, גלידה, ממתקים, עוגיות, משקאות ממותקים
בירקות לא עמילניים, כמו ברוקולי, שעועית ירוקה וגזר, יש יחסית מעט פחמימות, אלא אם כן אוכלים מהם כמויות מוגזמות.
יש לזכור כי פחמימות יכולות להסתתר גם בתוך רטבים, מרקים, מיונז וקטשופ.
טרום סוכרתיים רבים חושבים שהם חייבים להפסיק לאכול פחמימות לחלוטין. זה לא מעשי, זה קשה לעשות, וזה גם לא בריא. מזונות רבים מכילים לפחות כמות מסוימת של פחמימות.
אם נבחר בחוכמה, נוכל להפיק תועלת רבה ממזונות עם פחמימות שאינן מעובדות ומכילות סיבים ולכן הן מתפרקות לאט. דוגמאות לכך:
- ירקות לא עמילניים
- פירות מסוימים כמו פירות יער, תותים, קיווי.
- קטניות: למשל, שעועית, חומוס, עדשים
- דגנים מלאים: למשל, קינואה, אורז מלא, לחם מחיטה מלאה
לא רק שמזונות אלו מכילם מרכיבים תזונתיים חיוניים (ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון), הם מכילים סיבים, שמאטים את קצב כניסת הסוכר מהפחמימות למחזור הדם.
בונוס נוסף: מזונות עשירים בסיבים עוזרים למלא אותנו, כך שבסופו של דבר אנחנו נאכל פחות. לבסוף, פחמימות בשחרור איטי יותר, מציעות הגנה מפני מחלות לב, שבץ וסוגים מסוימים של סרטן.
פחמימות ריקות הן אלו שאנו אמורים להימנע או לאכול מהן פחות. אלה כוללים לחם לבן, אורז לבן, מאפים, ממתקים ומשקאות ממותקים. פחמימות ריקות נוטות להעלות במהירות את רמת הסוכר בדם בנוסף, הן גורמות לבעיות בריאותיות כמו השמנת יתר, תנגודת לאינסולין וסוכרת מסוג 2.
רבים שואלים כמה פחמימות טרום סוכרתי צריך לאכול ביום?
התשובה לכך היא אישית ותלויה במשתנים רבים, כמו גיל, הסיכונים לסוכרת ועוד. מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי רפואי. אך אפשר לתת מתווה כללי, להלן (עפ”י המלצות האגדוה האמריקאית לסוכרת):
גברים: 45-60 גרם פחמימה לארוחה; 15-30 גרם פחמימה לחטיף
נשים: 30-45 גרם פחמימה לארוחה; 10-15 גרם פחמימה לחטיף
הדרך היחידה שבה באמת נדע אם צריכת הפחמימות במאכל מסוים טובה לנו, היא על ידי בדיקת הסוכר בדם. יש לבדוק לפני המאכל, שעה אחרי וכשעתיים אחרי אכילתו. עבור רוב האנשים, יעד הסוכר בדם שעתיים לאחר הארוחה הוא פחות מ-180.
תיעוד של צריכת הפחמימות במזון עוזרת גם כן; כך נוכל ללמוד יותר על המזונות שמשפיעים פחות על הסוכר בדם.
איך סופרים פחמימות בצורה מדויקת וקלה?
באריזת המוצר יש מידע על רכיבים תזונתיים מרכזיים של המוצר ועל הערכים שלהם. התווית חייבת לכלול את הפחמימות הכוללות במוצר בגרמים וכן כמה גרם סוכר וכמה גרם סיבים תזונתיים יש במאה גרם של מוצר המזון. יצרני המזון מפרטים גם את כמות הסיבים.
מכל הרכיבים הללו, סך הפחמימות הוא ללא ספק החשוב ביותר. סך הפחמימות כולל את כל מה שיש במזון שהוא פחמימה: עמילן, סיבים, סוכרים ואלכוהול סוכר.
ייתכן שיהיה צורך לבצע התאמה קלה אם המזון מכיל סיבים או סוכרים רב כוהליים. עבור פריטי מזון המכילים אחד מאלה, יש לבצע את הפעולות הבאות:
- הורידו את כל גרמי הסיבים מספירת הפחמימות הכוללת מכיוון שסיבים אינם מעלים את רמת הסוכר בדם. לדוגמה, פריט מזון המכיל 20 גרם של סך פחמימות ו-5 גרם סיבים צריך להיחשב
כ-15 גרם פחמימה. - טרום סוכרתיים וסוכרתיים – מומלץ שיימנעו לסוכרים רב כוהליים. הכי טוב לצרוך אריתריטול, שהוא ממתיק טבעי שאיננו נספג בדם כלל, סטיוויה וסוכרלוז נוזלי עם פקק צהוב (במידה).
אך אם בכל זאת צורכים סוכרים רב כהליים אחרים, יש להפחית מחצית מהם מספירת הפחמימות הכוללת, מכיוון שאלכוהולי סוכר משפיעים על מחצית הסוכר בדם מאשר פחמימות רגילות.
לדוגמה, פריט מזון המכיל 19 גרם פחמימות בסך הכל ו-10 גרם אלכוהול סוכר צריך להיחשב כ-14 גרם פחמימות נטו (19 – 5 = 14).
סוכרים רב כהליים הם ממתיקים המצויים במזונות רבים מופחתי קלוריות כמו יוגורט, גלידה, עוגיות וממתקים. הם בדרך כלל עוברים בשמות המסתיימים ב”אול”, כגון סורביטול, מלטיטול, לקטיטול, מניטול וקסיליטול. שני אלכוהולי סוכר שאין להם את הסיומת -ol הם הידרוליזטים ואיזומלט.
איך צום לסירוגין משפיע על סוכרת?
צום לסירוגין הוא תבנית אכילה הנעשית בעיתוי זמנים תבניתי. ההמלצה היא לאכול לרוב מזון דל פחמימות (למעט שתייה ללא פחמימות), חלבונים ושומנים טובים. לפעמים מדלגים על ארוחת בוקר, לפעמים אוכלים 2 ארוחות ביום עם מרווח גדול ביניהן, לפעמים ארוחה אחת. יש המון וריאציות לתבנית הקבועה של הארוחות, וכל תבנית משפיעה אחרת.
המחקר שנמצא די בחיתוליו ולא מגובה באופן מלא, מצד אחד מראה אפקט טוב לחולי סוכרת כמו הפחתת תנגודת האינסולין והקטנת רמות הסוכר בדם. (מה זה תנגודת לאינסולין – כאן).
מצד שני, יש עדויות המגובות במחקרים ששיטה זאת יכולה להגדיל סיכון לסוכרת סוג 2, מעלה את תנגודת האינסולין וההשמנה וגורמת לבולמוסי אכילה.
סיכון נוסף עבור אנשים עם סוכרת הוא היפוגליקמיה. מחקר שפורסם ב-2018 מכפיל את הסיכון להיפוגליקמיה אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2. אנשים המטופלים בתרופות ספציפיות לסוכרת – סולפונילאוריאה ואינסולין, בפרט – עלולים להיות בסיכון מוגבר לסיבוך זה, שעלול להיות מסכן חיים.
סיכון נוסף לסוכרתיים במיוחד סוג 1 מגובה במחקר משנת 2020 הוא התפתחות מסוכנת של חמצת קטונית. כאשר לגוף אין מספיק אינסולין כדי להעביר את הסוכר בדם לתאים לשימוש כאנרגיה,הכבד מגיב על ידי ייצור יותר מדי קטונים, שעלולים להצטבר בגוף ולפגוע בכליות, לגרום לנפיחות במוח, ועלול אפילו להוביל לתרדמת סוכרתית או למוות
בגלל כל זה, אני רואה בכך חשיבות שסוכרתיים שמעוניינים בצום לסירוגין יהיו בפיקוח רפואי של מומחה לסוכרת. לדעתי, לא כדאי כסוכרתיים לקפוץ על כל טרנד ללא בקרה והבנה מלאה של הסיכונים האפשריים.
השיטה שלי היא גמישה כמו שאני דוגל בדף שלי כדי שאוכל להיות סוכרתי שפוי ונהנה. לכן אינני צריך ייעוץ רפואי לגבי הצום לסירוגין. התבנית שלי כוללת שלוש ארוחות קבועות וגדולות, בוקר, צהריים וערב. ארוחת בוקר עד 8 בבוקר. ארוחת צהריים בשעה 15:00. בשתי ארוחות דל”פ אלה יש חלבונים, פחמימות טובות אך מוגבלות ומבוקרות (עד 5 פח’ לארוחה), ירקות ושומנים טובים.
בשעה 18:00 קפה ועוגיית דל”פ עד 1.5 פח’ שאפיתי, לכן אני יודע מה בדיוק שמתי בתוכה והיא לא חתול בשק מבחינת הערכים. לפעמים אני לוקח כמה תותים או פירות יער במקום העוגייה. ארוחת הערב שלי היא בשעה 20:00 לפעמים 21:00 והיא כוללת רק חלבונים וירקות. בעיקר גבינות וביצים.
איך זמני הארוחות משפיעים על סוכרת?
מחקר חדש גילה שאנשים עם סוכרת שאוכלים פחות מזון מעובד בלילה עשויים לחיות זמן רב יותר. המחקר פורסם כאן.
במשך יותר מ-10 שנים חוקרים עקבו אחר כ-4500 חולי סוכרת סוג 2. המטרה הייתה לבדוק איך שעות הארוחות משפיעות על אורך חייהם והסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם.
החוקרים מצאו שאנשים עם סוכרת שאכלו תפוחי אדמה או ירקות עמילניים בבוקר, דגנים מלאים אחר הצהריים וירקות כהים כמו ירקות וברוקולי וחלב בערב, נטו פחות למות ממחלות לב.אלה שאכלו הרבה בשר מעובד בערב היו בסבירות גבוהה יותר למות ממחלות לב.
כמו כן, מנה של דגנים מלאים בארוחת הצהריים עד אחר הצהריים גרמה להפחתה בסיכון לתמותה ממחלות לב. המסקנה הכוללת והמפתיעה של החוקרים הייתה: בניהול הסוכרת יש להתחשב בזמני הארוחות – לא פחות מהרכב המזון וכמותו.
מתי אוכלים את ארוחת הבוקר הכי טובה בשבוע?
בין בית ספר, חוגים, עבודה… אין זמן לארוחת בוקר, במקרה הטוב אולי נחטוף איזה טוסט… אבל בטח לא נשב בנחת ואכול ארוחת בוקר. יש יום אחד בשבוע שנוכל לשנות את ההרגל הזה.
שבת בבוקר יכול להיות הזמן הכי טוב שלך לארוחת הבוקר, אפילו ביחד עם בני המשפחה. בשבת בבוקר אין עומס. אין לחץ. לא צריך למהר לעבודה. אפשר להשתמש בזה כטריגר לשעה של רגיעה, שיחה נעימה והנאה מחברת האהובים שלנו.
איך להפוך את שבתת בבוקר לארוחה הכי טובה של השבוע?
אפשר להכין פנקייקים דל”פ או מאפינס דל”פ, ולשלב בארוחה לצד ירקות, ביצים, גבינות. שומנים טובים כמו אבוקדו.
סוכרת ויוגה
רוב המחקרים שבדקו השפעת תרגול יוגה על סוכרתיים מצאו שיפורים במדדי הסוכר בדם, בהמוגלובין המסוכרר – A1C והפחתת המשקל העודף. לגבי הפחתת המשקל, ההנחה היא שתרגול יוגה גרם לשליטה מנטלית טובה יותר בדחפי האכילה.
תרגול יוגה עוזר להתמודד עם מחלות שונות, כולל סוכרת מסוג 2. המחקרים שהסתמכתי עליהם מראים כי לסוכרתיים שתרגלו יוגה היה איזון בהורמונים המופרשים לדם, זרימת הדם בגוף הייתה טובה יותר והיה שיפור של תהליכים שונים המיטיבים עם סוכרת, כולל שיפור תפקוד הלבלב, הכבד והכליות.
מכאן שהמסקנה הכוללת של החוקרים היא, שכאשר מתרגלים יוגה, ניתן להפחית את סיכוני הסוכרת מסוג 2 וניתן לנהל אותה טוב יותר מבחינה התנהגותית, רגשית ופיזית.
באחד המחקרים נראו שינויים משמעותיים באנשים עם סוכרת לאחר 10 ימים בלבד של תרגול יוגה. בין היתר גם בשל הפחתת הורמוני הלחץ, המקטינים את העמידות לאינסולין.
רופאים סבורים שיש צורך במחקר נוסף כדי לאשש הממצאים האלה ולהבין טוב יותר כיצד ניתן ליישם התערבויות יוגה במסגרות קליניות.
צידה לדרך
5 תנוחות יוגה פשוטות עבור סוכרתיים
גמישות מחשבתית להתמודדות טובה עם סוכרת
המחקרים מתחום מדעי המוח מתארים שהמוח שלנו הינו איבר גמיש המשתנה לכל אורך החיים בהתאם לכל דבר שאנו עושים או חווים. המוח שלנו גמיש כמו פלסטלינה והוא ומסוגל ללמוד ולהשתנות בכל גיל ובכל מצב, ולעניינו המצב שנקלענו אליו הוא הסוכרת.
על המנגנון המופלא הזה, הפלסטיות של המוח שלנו אני ממליץ להיכנס ללינק ולראות סרטון של דקה עם תרגום לעברית. הסרטון מסביר בפשטות באנימציה את אופן פעולת המוח הפלסטי.
מומחים במדעי ההתנהגות רואים בגמישות מחשבתית כשאסטרטגיה נכונה לחיים. כולנו גמישים לגבי דברים מסוימים ולא גמישים לגבי אחרים.
אם אנחנו מרגישים שהפכנו קצת לאובססיביים בקשר למספר הפחמימות שנכנסות לנו לפה, ואני מדבר כאן ברמת החצי פחמימה לכאן או לאן, אולי הגיע הזמן להשתחרר ולהיות גמיש יותר.
הנה איך.
כמו שאנחנו מבינים שתרגול יוגה, מתיחות לאחר אימון ועוד, יכולים לעזור לגוף שלנו להיות גמיש יותר – אותו הדבר תקף גם על ההתנהגויות המנטליות שלנו. יש גמישות פיזית ויש גמישות מחשבתית. ואנחנו כאן מתייחסים לגמישות המנטלית והתועלות שלה להתמודדות עם סוכרת.
אני רוצה להיות גמיש יותר?
בכל פעם אני אמתח את היד או הרגל קצת יותר, מעבר לגבולות היכולת שלי. אבל רק קצת. וככה באופן יומיומי ומצטבר, אני אהפוך לגמיש יותר בחשיבה.
לדוגמא, אם מדובר בשינוי של הרגל לטובת מנוחה של הלבלב, אני רוצה לעבור משש ארוחות ליום לשלוש ארוחות. אני מתחיל להגמיש את עצמי במבחינה מחשבתית בכך שאוריד רק ארוחה אחת, וזו תהיה אחת מארוחות הביניים הקטנות.
הגמשתי את עצמי טיפה, וככה אני אתרגל את זה במשך ימים רבים עד שאתרגל לאכול רק חמש ארוחות. בהמשך, כששרירי הגמישות המנטלית שלי יהיו יותר חזקים, אוכל לנסות להוריד ארוחה נוספת.
יש לעשות צעדים קטנים במתיחות מוח של הרגלים שהתקבעו בנו, כל פעם למתוח עוד קצת כדי להחזיר את הגמישות. עד שלבסוף ההרגל הלא רצוי יתחלף בהתנהגות הרצויה.
אפשר בשיטה הזאת להוריד מאכלים שלא טובים לסוכרת ובכלל לבריאות, אפשר להגדיל את שתיית המים, את מספר ההליכות או הפעילויות האחרות שחשובות לנו כסוכרתיים. אפשר הכל. זה בסך הכל פלסטלינה. קטן עלינו!