איך הורמון קורטיזול משפיע על סוכרת ומה ניתן לעשות כדי לנטרל את זה?

היכנסו לסרטון בערוץ הטיקטוק שלי – לקבל עוד התייחסות לנזקי סוכרת שהורמון קורטיזול יכול לגרום. 

הורמון קורטיזול נוצר מכולסטרול בשתי בלוטות יותרת הכליה הממוקמות על גבי כל כליה. הוא משתחרר בדרך כלל בתגובה
– להתעוררות בבוקר
– לפעילות גופנית
– למתח חריף

מבחינתנו הסוכרתיים, קורטיזול ממלא גם תפקיד חשוב בתזונה. הוא מווסת את האנרגיה שנוצרת מפחמימות, שומנים וחלבונים שהגוף צריך כדי לתפקד.

כשיש עלייה בהפרשות  הורמון קורטיזול – יש בעיות השמנה, חולשה במערכת החיסונית, דלקתיות ואם המתח לא משתחרר זמן רב, אנו נכנסים לסיכון ללקות במחלות כרוניות כמו סוכרת.

דוגמא לדרך פעולת הקורטיזול :
אני לחוץ כי לא הספקתי לסיים מטלה חשובה בעבודה. הורמון קורטיזול מתחיל לזרום בגוף. המטרה שלו: להכין את הגוף לתגובת ‘הילחם או ברח’ על ידי הצפת הדם בגלוקוז, סוכר, שמספק מקור אנרגיה מיידי לשרירים כדי שנברח ונחלץ את עצמנו מהסכנה.

אבל פה הבעיה של מי שיש לו סוכרת או טרום סוכרת:
הצפת הגוף בקורטיזול מעכבת ייצור אינסולין כי האינסולין רוצה לאגור את הסוכר מהדם לתאים, ואילו תגובת ההילחם או ברח גורמת לקורטיזול למנוע אגירת סוכר, והוא נותן הוראה לגוף להשתמש בסוכר באופן מיידי. הוא עושה את זה על ידי כך שהוא גורם להצרת העורקים, קצב הלב מתגבר, והדם זורם חזק ומהר יותר לשרירים.

אם נפתרת בעיית הלחץ, רמת הקורטיזול חוזרת לקדמותה.

אז מה הבעיה?
בגלל אורח החיים שלנו הלחוץ והקצב המהיר, הגוף שלנו מייצר קורטיזול כמעט בלי הפסקה, מה שיכול להרוס את הבריאות שלנו ולחזק את נזקי הסוכרת לסוכרתיים או להפוך מי שטרום סוכרתי לסוכרתי.

קורטיזול מוגבר ונמשך גורם לעלייה ברמות הסוכר בדם וסיכון של סוכרת מסוג 2 מכיוון שעם הזמן, הלבלב מתקשה לעמוד בביקוש הרב לאינסולין, רמות הסוכר בדם נשארות גבוהות, התאים לא יכולים לקבל את הסוכר הדרוש להם וככה מקבלים סוכרת.

קורטיזול מוגבר גורם לעלייה במשקל והשמנה. כתוצאה מרמות סוכר גבוהות בדם יחד עם דיכוי האינסולין – כל זה גורם לתאים להיות ‘מורעבים’ לסוכר, התאים האלה זועקים לאנרגיה, ואחת הדרכים לווסת את זה היא לשלוח אותות רעב למוח. זאת הסיבה שאנו חייבים מתוק. חייבים פחמימות. זה יכול להוביל לאכילת יתר. הפרעות אכילה וכמובן, סוכר שאינו בשימוש נשמר בסופו של דבר כשומן גוף.

השמנה גם מפתחת סוכרת ומחמירה נזקי סוכרת.

קורטיזול מוגבר גורם למחלות לב וכלי דם. ראינו שקורטיזול מכווץ כלי דם ומגביר את לחץ הדם כדי לשפר את אספקת הדם לשרירים, ודבר זה הוא יתרון למצבי מתח של ‘הילחם או ברח’, אבל לא תמיד. עם הזמן, התכווצות עורקים כזו ולחץ דם גבוה עלולים להוביל לנזק לכלי הדם ולהתקף לב.

קורטיזול מוגבר גורם לבעיות שינה. מתח לטווח ארוך וקורטיזול מוגבר עשויים להיות קשורים גם לנדודי שינה. בעיית שינה – מעלה את רמות הסוכר בדם.

אבל החדשות הטובות הן:
ניתן לשמור על רמות הקורטיזול על ידי פעילויות של הפגת מתחים ואופטימיזציה של התזונה. להלן רשימה כללית של גורמי תזונה ואורח חיים הנחשבים כתורמים המשמעותיים ביותר לאיזון הגוף באופן טבעי:

• תזונה דלת פחמימות בעלת עומס גליקמי נמוך.

• סילוק שומני טראנס וצריכה מינימלית של שומנים רוויים מהחי.

• הפחתה של קפאין.

• הגברת הצריכה של מזון צמחי מלא כדי למקסם את הצריכה של סיבים, נוגדי חמצון, ירקות, פירות, דגנים מלאים שלמים, אגוזים, זרעים ושעועית (במידה).

• פעילויות מפיגות מתחים כמו עצירה, צנטחה, מדיטציה, הליכה נעימה, בילוי בחיק האהובים, מוסיקה וכו’.

• פעילות גופנית מתונה סדירה.

הערה לגבי תסמונת השחר:
נראה כי ההתעוררות בבוקר גורמת לקורטיזול לפעול ולהציף את הדם, כדי שנוכל לקבל אנרגיה להתעוררות ולפעילויות היום. לכן, גם אם שמרנו על תזונה טובה היטב בלילה שלפני הבוקר, רוב הסיכויים שהסוכר בדם יהיה גבוה בגלל שחרור הסוכרים לדם שהקורטיזול רוצה להעביר לפעילות השרירים בבוקר. לכן מדידת הסוכר בבוקר צריכה להיות כמה שיותר צמודה להתעוררות ולא אחריה, כדי לנטרל את עליית הסוכר שהקורטיזול יוצר. לאחר ההתעוררות והפעילויות של הבוקר, הקורטיזול פוחת, הסוכר בדם יורד.  

סוכרת – בדיקת סוכר בבוקר וההשלכות של תסמונת השחר

 

📍בדיקת סוכר בבוקר

בעקבות סקר שערכתי – ידעתי כמה דברים, אך רציתי גיבוי רפואי ולכן ערכתי 4 ראיונות עם מומחי סוכרת: אחת מהן היא הרופאה האישית שלי בכללית, שניים מומחים לסוכרת במכבי ואחד מבי”ח במרכז.

המסקנה – כמו בכל דבר כמעט שקשור לסוכרת, אין תמימות דעים… ואולי טוב שכך. הסיבה לכך – התשובות שאנו רוצים לקבל אינן שחור או לבן, מכיוון שאין חולה סוכרת אחיד שניתן להלביש עליו את הנוסחה האחת והיחידה.

העקרון הזה תקף לגבי תזונה, פעילות, תרופות וגם לגבי עיתוי בדיקות הסוכר היומיות, ולענייננו, הבדיקות בכל בוקר לאחר ההשכמה.

זה מה שענוי לי (סיכום) וזה מה שאשתף:
ראשית, רק התייעצות עם הצוות הרפואי יכול להגיד מתי הכי טוב לבדוק. זה תלוי במצב הבריאותי שלך, בגיל, ברמת הפעילות הגופנית וגורמים אחרים כמו תרופות סוכרת או תרופות נוספות.

באופן כללי, בדיקה לפני שאכלנו משהו או שתינו קפה בבוקר, מה שנקרא בדיקת סוכר בדם בצום, יכולה לתת לנו מידע ונתונים חשובים:

עד כמה הגוף מנהל את רמת הסוכר בדם בזמן שאנו ישנים. זה גם נותן לנו התחלה טובה להשוות לשינויים ברמת הסוכר במהלך היום.

סוכרתיים סוג 1 רצוי לבדוק את רמת הסוכר בדם מיד עם ההתעוררות – לפני כל פעילויות בוקר, כמו מקלחת, גילוח או איפור. הסיבה – אם רמת הגלוקוז בדם של סוכרתי 1 נמוכה, הוא יכול לשתות קצת מיץ או חלב. אם הוא גבוה, הוא יכול לקחת את האינסולין מיד ולאפשר לו לעבוד לפחות שעה אחת לפני ארוחת הבוקר. זה גם נותן מידע איך עבר הלילה. האם הלילה עבר באופן מאוזן, האם היתה ירידה גדולה או ההיפך. על פי זה ניתן לתכנן הזרקות לפני השינה או באמצע הלילה אם צריך.

לסוכרתיים סוג 2 בדיקת הבוקר בצום נותנת מידע דומה, אך עם דגש על התזונה בלילה. אם הארוחה האחרונה היתה מאוחרת וקרובה לשינה, האם אכלנו יותר פחמימות, מה מקורן וכמה.. ככה נוכל לאמוד בבוקר שאחרי את ההשפעה ואם צריך – נוכל לתקן את הארוחה האחרונה בלילה: מה נאכל, מה נפחית, מה נגדיל ומתי נאכל.

אחד המומחים אישר את מה שידעתי לגבי מנגנון הערות שלנו. ידוע שאור הבוקר אחרי הלילה מפעיל מנגנוני ערות ומקצבים ביולוגיים כולל הורמונים להתחלת הפעלת המערכות הפנימיות, כמו הלבלב, ייצור האינסולין ועוד. אם משתהים בבדיקת הבוקר, כמו שמאיה רוזמן טוענת, יש סיכוי שנקבל תוצאה מוטעית, קצת נמוכה יותר אילו מדדנו מיד עם ההתעוררות.

הסיבה לכך איננה בגלל חרדה מהבאות (כל המומחים חייכו כשהבאתי את הטיעון הזה, ולא כזלזול – אלא הם טענו כי השינוי הצפוי נובע מהפעלת הורמונים ופעילות הבוקר. מקלחת, התארגנות, עמידה, התלבשות וכו’ זה מיני פעילות גופנית. ואנחנו כבר יודעים שמספיק לעיתים 2 דק’ של עמידה אחרי האוכל או הליכה קלה מורידים את הסוכר ולפעמים הרבה. לכן כל עיכוב בבדיקת הבוקר אפילו אם רק נמשיך לשכב במיטה, יוריד את רמת הסוכר.

שאלתי את אחד המומחים, ואיך הבדיקה הרבעונית שאנו עושים אחת לשלושה ארבעה חודשים בקופח מושפעת? כי הרי לוקח לפעמים להגיע למרפאה יותר משעה לאחר ההתעוררות וכבר יש ירידה בסוכר. אז כאן שניים מהמומחים אמרו שהבדיקה בקופח היא הוצאת דם מהווריד והיא מדוייקת מאוד יותר מגלוקומטר. שניים אחרים אמרו שזה הכי אופטימלי. ויש הצלבה עם נתוני a1c שנותנים תמונה מלאה יותר על נתונים.

לסיכום, אני אישית חושב שכל התשובות נכונות, אבל תמיד הייתי מתייעץ אם זה מספיק חשוב עם מומחה סוכרת שאני סומך עליו. אישית תמיד בדקתי בצום בבוקר לפני כל פעילות. אני מעולם לא הייתי בלחץ לגבי התוצאה הצפויה. הלחץ הזה למי שמאוד לחוץ – יכול להיות בכל בדיקת גלוקומטר, לא רק בבוקר גם במהלך היום. אז מה לא נבדוק?

חוץ מזה, יותר אהבתי את תשובת המומחים לגבי השפעת המתח על בדיקת הבוקר. זה בעיניהם לא משפיע על צום של לילה ארוך והשבתת מערכות פנימיות והורמונים.

מי נמצא בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2?

מי נמצא בסיכון לפתח סוכרת סוג 2?

אנשים – –

1. מבוגרים מגיל 45 בערך

2. בעלי עודף משקל

3. בעלי היסטוריה משפחתית של חולי סוכרת

4. לא פעילים גופנית

5. מאובחנים כ’טרום סוכרת’

6. נשים שפיתחו סוכרת הריון

7. בעלי טראומה נפשית ומתחים מצטברים

8. בעלי דלקות כרוניות

9. בעלי חוסר איזון בכבד

10. שהמוצא שלהם בעיקר מהמזרח התיכון אך גם מאפריקה ואסיה

11. בעלי חוסר שינה מתמשך

12. מעשנים

13. בעלי הרגלי אכילה לקויים

הכל על A1C: בדיקת אבחון ומעקב סוכרת 

הכל על A1C: בדיקת אבחון ומעקב סוכרת 

✅ הכל על A1C

בדיקת A1C (או המוגלובין מסוכרר hbA1C) היא כלי לאבחון וניהול סוכרת מסוג 2. זהו מדד תקופתי שיכול לעזור לנו לקבוע אם תוכנית ניהול הסוכרת שאימצנו (תזונה, פעילות, רגיעה) – עובדת.

הדרך למדוד את רמת הסוכר בדם לאורך זמן היא באמצעות בדיקת A1C. הבדיקה מחשבת את ממוצע הסוכר בדם בשלושת החודשים שלפני עריכת הבדיקה.

אולי אפשר לתאר את הבדיקה הזאת ככלי שעוזר לנו לצייר את התמונה הגדולה של ההתקדמות או הנסיגה שלנו בתהליך הסוכרת.

זה נותן לרופא המטפל כיוון לגבי הגדלת התרופות או הפחתתן.

אך בראש ובראשונה, זה כלי לאבחון (ביחד עם בדיקות נוספות) טרום סוכרתיים וסוכרתיים סוג 2.

לפי המדדים הישראליים בדרך כלל ערך עד 5.7 איננו מצביע על סוכרת. ערכים 5.8-5.9 מלמדים על טרום סוכרת, ואילו ערכים מ-6 ומעלה מאבחנים את מחלת הסוכרת.

לפי המדדים האמריקאים, בדרך כלל:

5.7 ל-6.4 מצביעים על טרום סוכרת ו-6.5 אחוזים ומעלה המעידים על סוכרת.

איך A1C עובד?

הבדיקה מודדת את כמות הגלוקוז (סוכר) שנצמדת להמוגלובין בתאי הדם. המוגלובין הוא החלק של תאי הדם האדומים המוביל חמצן לתאים אחרים. ככל שרמת הגלוקוז בדם גבוהה יותר, כך יתחבר יותר גלוקוז להמוגלובין. התוצאה היא A1C, המדווחת כאחוז.

רמת A1C נורמלית היא מתחת ל-5.7 אחוזים.

מומלץ למדוד את ה-A1C פעמיים עד שלוש בשנה.

כל אחוז שיורד מערך ה-A1C יפחית משמעותית את הסיכונים ארוכי הטווח כמו פגיעות עצביות, מחלת כליות, מחלות לב והתדרדרות בראיה.

תסמונת השחר – דרכים להתמודד עם ערכי סוכר גבוהים בבוקר, לאחר צום לחולי סוכרת

איך נוכל לטפל בתסמונת השחר?

אני מאמין ששגרת שינה טובה יכולה לעזור להוריד ערכי סוכר בבוקר ובכך לצמצם את אפקט תסמונת השחר.

הנה כמה רעיונות ודרכים שטובים עבורי:

1.

אם ערכי הסוכר לפני השינה – גבוהים, צריך לתת לגוף מספיק זמן להתמודד עם עליית הסוכר בדם לאחר ארוחת הערב.

רצוי להימנע מאכילת ארוחות ערב גדולות בשעות הלילה המאוחרות ומומלץ להגביל את צריכת הפחמימות בערב.

ככל שאוכלים את ארוחת הערב מאוחר יותר ביום, הארוחה צריכה לכלול פחות פחמימות. מסקנה ראשונה כדי להימנע מערכי סוכר גבוהים בבוקר: לאכול ארוחת ערב כמה שיותר מוקדם.

2.

מכיוון שהרוק של סוכרתי “מתוק” יותר מזה של אנשים שאינם סוכרתיים, יש לנו נטייה לסבול יותר מחורים ומחלות חניכיים. לכן צחצוח שיניים לפני השינה (ובמהלך היום) – חשוב.

3.

פעילות תנועה קלה אחרי ארוחת ערב. זה לא צריך להיות פעילות מסיבית (שמעלה סוכר). הליכה קצרה של 10-20 דק’, מתיחות, ירידה ועליה במדרגות לרוקן אשפה, יוגה, וכו’.

4.

שגרת השינה כוללת את ארגון חדר השינה לשגרת שינה נעימה וחלקה. פחות רעשים, חושך, בלי טלפון נייד ליד המיטה. להימנע מקפאין לפני השינה. מחסור בשינה יכול להעלות את רמות הקורטיזול והגברת המתח שמעלים את הסוכר בדם.

מהי סוכרת סוג 2

סוכרת מסוג 2 היא מצב בו האינסולין שהלבלב מייצר לא יכול לעבוד כמו שצריך, או שהלבלב שלך לא יכול לייצר מספיק אינסולין.

הורמון האינסולין מאפשר לסוכר בדם שלנו להיכנס לתאים כדי לספק להם אנרגיה ומזון. בסוכרת סוג 2, הגוף מפרק פחמימות מהמזון והופך אותו לסוכר.

הלבלב מגיב לכך על ידי שחרור אינסולין. אבל בגלל שהאינסולין הזה לא יכול לעבוד כמו שצריך, רמות הסוכר בדם ממשיכות לעלות. אז יותר אינסולין משתחרר.

כתוצאה מכך, אצל חלק מחולי סוכרת סוג 2 זה מעייף את הלבלב. הם מייצרים פחות ופחות אינסולין. זה גורם לרמות סוכר עוד יותר גבוהות בדם.

כאשר נפגעת יכולת הגוף להעביר את הסוכר לתאים, התסמינים השכיחים של סוכרת מסוג 2 הם:

  • עייפות רבה במשך היום.
  • השתנה רבה, במיוחד בלילה.
  • צימאון ויובש בפה.
  • ירידה במשקל.
  • ראייה מטושטשת.

לפעמים לא שמים לב לתסמינים האלה או שהם לא מורגשים כל כך. דבר זה גורם לסוכרתיים רבים לחיות עם סוכרת שנים רבות לפני שהם מאובחנים ובכך נגרם נזק בריאותי לטווח הרחוק.

הנזקים לחולי סוכרת לטווח הרחוק – כאשר לא מטפלים בסוכרת הם:

  • בפגיעה בלב
  • בעיניים עד לעיוורון
  • בכפות הרגליים
  • בכליות

יחד עם זאת, אבחון סוכרת בזמן וטיפול נכון מאפשרים לנהל את הסוכרת ולהימנע מסיבוכי סוכרת רבים.

קיימות דרכים שונות לטיפול בסוכרת מסוג 2. יש אנשים שיכולים לנהל את זה על ידי תזונה בריאה יותר, פעילות גופנית וירידה במשקל. רוב הסוכרתיים זקוקים לתרופות כדי להוריד את רמת הסוכר בדם.