האם חזרנו לשגרה? אחרי החגים, במיוחד חגי תשרי, יש עוד חגים ועוד חגים… החזרה לשגרה במיוחד לחולי סוכרת היא לא פשוטה. אחרי שורה של חגים בהם אנו מתמודדים עם ניסיונות ואתגרים לא פשוטים, כמו איפוק מאכילה כמו כל שאר בני המשפחה בשולחן ערב החג, ויתור על קינוחים ומאכלים מיוחדים… כל זה באמת לא פשוט.
אני מציע להסתכל על הסיטואציה הזאת קצת אחרת. אם נחגוג כל יום, גם בימי חול, בכל השנה, כאילו כל יום הוא חג, או כמו שהיפנים אומרים ‘ כל יום הוא יום טוב’, אז לא תהיה לנו בעיה של חזרה לשגרה, כי השגרה שלנו היא חג.
האמת, למה לא נרגיש שיש לנו יום יום חג? למה לא נהפוך את השגרה שלנו לחג? אני בעד.
אז איך החג היומיומי שלנו יכול להיראות?
קודם כל, בכל יום אפשר קפה עם עוגה דל”פ, זה חג. מגוון המתכונים לסוכרתיים דלי הפחמימות הוא עצום. אחת המטרות של ספרי המתכונים שאני כותב ומנגיש אותם לכל אחת ואחד היא לחגוג את היומיום שלנו וליהנות ממגוון לחמים, לחמניות, מאפים מלוחים כמו פיצה ובורקס, או מה יותר חגיגי מהעובדה שנוכל להכין כוס תה או קפה ולידו פרוסת עוגה מדהימה שערכה רק 1.5 פחמימות שניתן לבחור מספר המתכונים לסוכרתיים על עוגות דל פחמימות? תגידו – כל זה לא חג? זה חג, כי זה טעים, כי זה מגוון, כי זה משביע, כי זה עשוי מחומרים טבעיים וכי זה לא מעלה לנו את הסוכר!
האם חשבתם שיציאה להליכה היומית יכולה להיות גם כן חג? כשיוצאים להליכה, להסתכל מסביב ולא על אפליקציית הצעדים… זה פותח את הלב לגלות מסביבנו כל מיני הפתעות – זה חג.
ולישון כל יום 7-8 שעות כי זה מאזן סוכר, זה לא חג?
אנחנו יכולים לחייך לעולם שיש לנו יום יום חג כי סוכרת מכריחה אותנו לחגוג את החיים, לפעמים הדברים הקטנים האלה, כמו שקיעה, או כלב מכשכש הזנב או חתול רחוב בוהה בנו, זה לא חג?
יש לנו יום יום חג ולא תשכנעו אותי אחרת!