📍בדיקת סוכר בבוקר
בעקבות סקר שערכתי – ידעתי כמה דברים, אך רציתי גיבוי רפואי ולכן ערכתי 4 ראיונות עם מומחי סוכרת: אחת מהן היא הרופאה האישית שלי בכללית, שניים מומחים לסוכרת במכבי ואחד מבי”ח במרכז.
המסקנה – כמו בכל דבר כמעט שקשור לסוכרת, אין תמימות דעים… ואולי טוב שכך. הסיבה לכך – התשובות שאנו רוצים לקבל אינן שחור או לבן, מכיוון שאין חולה סוכרת אחיד שניתן להלביש עליו את הנוסחה האחת והיחידה.
העקרון הזה תקף לגבי תזונה, פעילות, תרופות וגם לגבי עיתוי בדיקות הסוכר היומיות, ולענייננו, הבדיקות בכל בוקר לאחר ההשכמה.
זה מה שענוי לי (סיכום) וזה מה שאשתף:
ראשית, רק התייעצות עם הצוות הרפואי יכול להגיד מתי הכי טוב לבדוק. זה תלוי במצב הבריאותי שלך, בגיל, ברמת הפעילות הגופנית וגורמים אחרים כמו תרופות סוכרת או תרופות נוספות.
באופן כללי, בדיקה לפני שאכלנו משהו או שתינו קפה בבוקר, מה שנקרא בדיקת סוכר בדם בצום, יכולה לתת לנו מידע ונתונים חשובים:
עד כמה הגוף מנהל את רמת הסוכר בדם בזמן שאנו ישנים. זה גם נותן לנו התחלה טובה להשוות לשינויים ברמת הסוכר במהלך היום.
סוכרתיים סוג 1 רצוי לבדוק את רמת הסוכר בדם מיד עם ההתעוררות – לפני כל פעילויות בוקר, כמו מקלחת, גילוח או איפור. הסיבה – אם רמת הגלוקוז בדם של סוכרתי 1 נמוכה, הוא יכול לשתות קצת מיץ או חלב. אם הוא גבוה, הוא יכול לקחת את האינסולין מיד ולאפשר לו לעבוד לפחות שעה אחת לפני ארוחת הבוקר. זה גם נותן מידע איך עבר הלילה. האם הלילה עבר באופן מאוזן, האם היתה ירידה גדולה או ההיפך. על פי זה ניתן לתכנן הזרקות לפני השינה או באמצע הלילה אם צריך.
לסוכרתיים סוג 2 בדיקת הבוקר בצום נותנת מידע דומה, אך עם דגש על התזונה בלילה. אם הארוחה האחרונה היתה מאוחרת וקרובה לשינה, האם אכלנו יותר פחמימות, מה מקורן וכמה.. ככה נוכל לאמוד בבוקר שאחרי את ההשפעה ואם צריך – נוכל לתקן את הארוחה האחרונה בלילה: מה נאכל, מה נפחית, מה נגדיל ומתי נאכל.
אחד המומחים אישר את מה שידעתי לגבי מנגנון הערות שלנו. ידוע שאור הבוקר אחרי הלילה מפעיל מנגנוני ערות ומקצבים ביולוגיים כולל הורמונים להתחלת הפעלת המערכות הפנימיות, כמו הלבלב, ייצור האינסולין ועוד. אם משתהים בבדיקת הבוקר, כמו שמאיה רוזמן טוענת, יש סיכוי שנקבל תוצאה מוטעית, קצת נמוכה יותר אילו מדדנו מיד עם ההתעוררות.
הסיבה לכך איננה בגלל חרדה מהבאות (כל המומחים חייכו כשהבאתי את הטיעון הזה, ולא כזלזול – אלא הם טענו כי השינוי הצפוי נובע מהפעלת הורמונים ופעילות הבוקר. מקלחת, התארגנות, עמידה, התלבשות וכו’ זה מיני פעילות גופנית. ואנחנו כבר יודעים שמספיק לעיתים 2 דק’ של עמידה אחרי האוכל או הליכה קלה מורידים את הסוכר ולפעמים הרבה. לכן כל עיכוב בבדיקת הבוקר אפילו אם רק נמשיך לשכב במיטה, יוריד את רמת הסוכר.
שאלתי את אחד המומחים, ואיך הבדיקה הרבעונית שאנו עושים אחת לשלושה ארבעה חודשים בקופח מושפעת? כי הרי לוקח לפעמים להגיע למרפאה יותר משעה לאחר ההתעוררות וכבר יש ירידה בסוכר. אז כאן שניים מהמומחים אמרו שהבדיקה בקופח היא הוצאת דם מהווריד והיא מדוייקת מאוד יותר מגלוקומטר. שניים אחרים אמרו שזה הכי אופטימלי. ויש הצלבה עם נתוני a1c שנותנים תמונה מלאה יותר על נתונים.
לסיכום, אני אישית חושב שכל התשובות נכונות, אבל תמיד הייתי מתייעץ אם זה מספיק חשוב עם מומחה סוכרת שאני סומך עליו. אישית תמיד בדקתי בצום בבוקר לפני כל פעילות. אני מעולם לא הייתי בלחץ לגבי התוצאה הצפויה. הלחץ הזה למי שמאוד לחוץ – יכול להיות בכל בדיקת גלוקומטר, לא רק בבוקר גם במהלך היום. אז מה לא נבדוק?
חוץ מזה, יותר אהבתי את תשובת המומחים לגבי השפעת המתח על בדיקת הבוקר. זה בעיניהם לא משפיע על צום של לילה ארוך והשבתת מערכות פנימיות והורמונים.
