אני רוצה להביא ציטוט שנתקלתי בו:
“הישראלים לא נרתעים, מתנפלים על האוזמפיק יותר מבכל מדינה אחרת בעולם, ולוחצים על הרופאים במטרה לקבל אישור מיוחד לשימוש בתרופה.”….
זהו ציטוט ממאקו… מדובר לאו דווקא בסוכרתיים (אך יש גם בתוכנו שהציטוט הזה מאפיין אותם), אלא באנשים שרוצים לרדת במשקל.
הסתקרנתי. נכנסתי לקבוצת פייסבוק אוזמפיק (קרוב ל-40,000 חברים) וחשכו עיניי… אנשים מזריקים לעצמם בלי לקבל הנחיות רפואיות, או בהתעלם מהן, סובלים מתופעות לוואי קשות, מתנהלים ברובם כאובססיביים, מנהלים שוק שחור וגלוי לזריקה, מזריקים פעמיים ביום (כשצריך להזריק רק פעם בשבוע), משנים מינונים תוך ימים בלי פיקוח רפואי… הישראלים אובססיבים.
הם מתייחסים לזריקה החדשה הזאת כמו ליעד נופש בתורכיה שצריך למהר ולהסתער עליו… שכן המלאי בבתי המרקחת די במחסור… שלא נדבר על הסכומים לזריקה… אנשים מזריקים את השלב הנמוך ואחרי כמה שעות או יום מצפים לרדת במשקל… (כשהזריקה לבד לא מרזה אלא אם עושים תוכנית אכילה לירידה במשקל וביחד עם דיכוי התיאבון, אפשר לרדת)
הרגשתי כואב עבור המון ישראלים טובים. כמה הטעייה יש בזה. כמה אכזבה תהיה. כמה השמנה תחזור ותכפיל את עצמה בעקבות השימוש הלא נכון בזריקה. בגלל השימוש בה כקיצור דרך. לדעתי. אני חושב שקבוצות סוכרת חייבות לתת את הכיוון השפוי והנכון. אני מקווה שאנו עושים זאת. תרופה לסוכרת – מיועדת לחולי סוכרת ובפיקוח ומעקב רפואי. חולי סוכרת צריכים לדעת שכל תרופה – גם סתם מטפורמין, או אחרת – לא תוריד סוכר אם לא נשנה התנהגות.
אם נאכל הרים של פחמימות – וניקח תרופות, זה לא ישפיע כמעט. צריך גם תזונה, או יותר נכון, התנהגות נכונה ושפויה לאורך זמן.
מילה אחרונה למרזים – שום ניתוח בריאטרי או אחר, שום זריקה או תרופה לא יועילו אם לא יהיה שינוי בהרגלי האכילה לתמיד. הרגלי אכילה זה לא לאכול אוכל דל”פ. הרגלי אכילה זה התנהגות מן השורש שצריך לרפא. זו ההבנה ששום תרופה או זריקה לא תביא לשינוי לאורך זמן – אם לא נטפל בהתנהגות.
אני מקווה שאני מדגיש מספיק את נושא התנהגות האכילה עם דגש על המילה ה’התנהגות’ שלנו.